רבי יועץ משה מרבני המבורג

היום מלאו מאה וארבעים שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי יועץ משה, דיין ודרשן בהמבורג, הוא נפטר ביום י"ט שבט לפני מאה וארבעים שנה בשנת תרל"ג.

כאשר נפתח את הספר מליצי אש על חודש שבט, אכן נראה את שמו של רבי יועץ משה, [במהדורה ראשונה בסי' רו, ובמהדורה השניה בסי' רצ], וזה מה שכתוב עליו שם בספר: "מוה"ר יועץ משה ז"ל דיין בהאמבורג, נולד ברעגענסדארף תקע"ה לפ"ק, תלמיד הג"ר אברהם בראנדייס, וחתן הג"ר זלמן וויינהיים דיין בהאמבורג, גדול בתורה, דרשן נפלא, אף שהי' בעל יסורין גדולים למד בהתמדה רבה, נפטר י"ט שבט תרל"ג לפ"ק זיעועכי"א".

בספר אוצר הרבנים שחיבר רבי נתן צבי פרידמן, [מספר 8941], וכן בספר אטלס עץ חיים שחיבר רבי רפאל הלפרין, [בכמה מקומות בספר], הצמידו לרבי יועץ משה את שם המשפחה - גוטליב.

אנו כאן, ננסה לברר, מנין הגיע השם הזה, והאם אכן היה זה שם משפחתו.

ובכן, ההיסטוריון הבלתי רשמי של קהילת המבורג, הוא ר' יחזקאל דוקקעס - יושב בית המדרש קלויז באלטונא, שחיבר את שני הספרים 'אוה למושב' קראקא תרסג, ו'חכמי אהו' המבורג תרסה, בספרו הראשון - אוה למושב, כתב את תולדות הרבנים בערים אלטונא המבורג וונדסבק, ובספרו השני - חכמי אהו - שלמעשה מוגדר כחלק שני של הספר הקודם, כתב את תולדות שאר הרבנים הדיינים והדרשנים שכיהנו בערים הנ"ל.

בספר 'חכמי אהו', בסי' 127, כותב ר' יחזקאל כך, "הר"ר יועץ משה, הנקרא ר' גאטטליעב דיין ויושב בהמ"ד דקלוי ישן וחדש בהמבורג. ר' גאטטליעב נולד בשנת תקע"ה בעיר בערגעדארף, בילדותו למד אצל ר' אברהם בראנדייס, וכאשר בא החכם בערנייס להמבורג למד אצלו בהתמדה רבה עם שאר הבחורים... נתמנה ר' גאטטליעב מקהל המבורג לדיין...", בהמשך, מובא נוסח מצבתו של ר' יועץ, וזה לשונה: "פ"ט האיש היקר הולך תמים, מנעוריו דבק בתורת אלוקים, רב טוב לבית ישראל הביע, בדרשותיו ומוסר דרך חיים הודיע, באמת ותמים עבד עבודתו, עלי יוצרו שם תמיד תקותו, הדיין מהור"ר ר' יועץ משה בן כה' ר' משה ז"ל, רב ומגיד דח"ק דיין ויושב בית המדרש דקהלתנו יע"א. נולד ו' תמוז תקע"ה והלך לעולמו ליל מוש"ק י"ט שבט ונקבר למחרתו יום ב' כ' שבט תרל"ג".

ובכן, בתחילת ערכו, מובא כי ר' יועץ משה היה נקרא ר' גאטטליעב, אבל מנוסח הדברים נראה שזה לא היה שם משפחתו, אלא כינוי פרטי, כי קורא לו כל הזמן, ר' גאטטליעב, ובכל הספר נוקב כך בשמות הפרטיים, ומאידך, ודאי שגוטליב לא היה שמו הפרטי ממש [ככינוי לשם ידידיה], כי על מצבתו לא נזכר השם הזה כלל.

והאמת, שהשם גוטליב, מלבד היותו  כינוי לידידיה [למעשה גוטליב הוא תרגום מדוייק של השם ידידיה], הוא נלווה גם לשם יועץ. כמאה וחמשים שנה קודם לכן, בשנת תפ"ח, נפטר בהמבורג רבי יחיאל מעלהויזן, ועל מצבתו כתוב שהוא בן כ' יועץ גוטליב מגולה האמלבורג.

וכן בספר נחלת שבעה, כאשר כותב על שמות אנשים, כותב על השם יועץ - "יועץ המכונה גאטליב".

ובכן, ברור הוא, כי גוטליב, לא היה שם משפחתו של רבי יועץ, אלא כינוי לשמו.

ובכן, האם היה שם משפחה לרבי יועץ משה? ומהו שם משפחתו?

רבי בנימין זאב יעקובזון אב"ד קופנהגן, היה יליד העיר המבורג, וכתב את זכרונותיו, בספר 'זכרונות', שנדפס בהוצאת המרכז לספרות חרדית בארץ ישראל, ירושלים תשיג, בתוך דבריו הוא מספר כך:

"אבי מורי נשא את שמו של זקנו הרב רבי שלמה וויינהיים ... שבשנותיו האחרונות היה רב (קלויזנר) בבית המדרש קלויז ישן וחדש בהמבורג. באותו בית המדרש לימד אחר כך חתנו הרב רבי גוטליב יועץ משה, אחי זקני רבי יששכר יעקבזון. (ארבעה בנים היו לאביהם רבי משה בן יעקב, שלשה בחרו לשם משפחה: בן יעקב (יעקבזון), והראשון הנ"ל: משה (מוזס), רבי גוטליב היה בעל זכרון מופלא. בנעוריו הרצה את דרשות ה"חכם" מלה במלה לפני מעריצי ה"חכם", אשר מאיזו סבה נבצר מהם לשמוע את דרשת רבם האהוב בבית הכנסת. מספרים במשפחתנו שאחד מ"שומעיו" האלה הניח לרבי גוטליב סכום הגון מעזבונו.

הרי לנו, שיועץ - גוטליב, היה שמו הפרטי, ומשה היה שם משפחתו.

ושם אביו של רבי יועץ, היה רבי משה בן יעקב. אשר מבנו האחר - ר' יששכר יצאה ונתפשטה משפחת יעקבזון המורחבת. בניו של רבי יששכר היו, א. רבי משה יעקבזון אב"ד גניזען חתן רבי מרדכי עמרם הירש ראב"ד בהמבורג, ר' משה נפטר בהמבורג כ"ו חשון תרצ"א. זוגתו מרת רגינה נפטרה שם ביום ו' ניסן תרצ"ז. ב. רבי שלמה יעקבזון אביהם של 1. רבי בנימין זאב יעקבזון אב"ד קופנהגן, אביו של הגאון רבי משה מנחם יעקבזון רבה של באר יעקב. 2. רבי יששכר יעקבסון מחבר בינה במקרא ועוד ספרים, נפטר לפני שלושים שנה, בר"ח טבת תשל"ג. 3. מרת רעכא אשת ר' שמואל הלוי, בנו של רבי יצחק אייזיק הלוי מחבר דורות הראשונים. ג. מרת ריקכן, אשת ר' מוריץ עצישל הורי חנה אשת יהודה אריה נוישטאט.

מי היה חותנו של רבי יועץ משה?

כאמור בציטוט מספר 'זכרונות' דלעיל, רבי יועץ משה היה חתנו של רבי זלמן ויינהיים, וכן כתוב גם בספר 'חכמי אהו' הנ"ל.

מתוך ספר ה'זכרונות', וממקורות אחרים, נראה שגם אחיו של ר' יועץ - ר' יששכר, אף הוא היה חתנו של רבי שלמה זלמן ויינהיים, ולכן כתב רב"ז שאביו שלמה, נקרא על שם זקינו - רבי שלמה זלמן וויינהיים.  

בספר חכמי אה"ו, כתב כי ר' שלמה זלמן נולד בעיר וויינהיים שבאלזס, לאביו רבי אברהם דרייפוס, בבחרותו היה תלמיד מובהק של הרה"ג רבי משה טוביה זונדהיימר בהאנוי. בשנת תק"ס לערך בא להמבורג כשהוא נלווה לרבי נח חיים צבי ברלין, ונתמנה שם ע"י ה"חכם" בערנייס  למורה ש"ס בהתלמוד תורה, ונקרא בפי כל ר' זלמן וויינהיים על שם עיר מולדתו.

מצבת המנוח רבי זעליגמן בר זלמן בהמבורג

אחר שנת תק"ע, נישא רבי זלמן למרת צפורה בתו של המנוח הרבני ר' זעליגמאן בר' זלמן שהיה שומר משמרת הבית והספרים של הקלויז בהמבורג, ובאותו מעמד, נתמנה ר' זלמן על מקום חמיו לשומר משמרת הבית. אחרי מות החכם ניהל ר' זלמן את הרבנות הראשית עד זריחת שמשו של הרב שטרן, עד לפטירתו ביום שבת קודש ד' חשוון תר"י.