יום שני, 6 בפברואר 2017

רבי משולם זושא לוריא דיין דחסידי ויזניץ

ברוך דיין האמת
בבני ברק נפטר אתמול, יום ראשון, ט' שבט תשע"ז, הגאון החסיד רבי משולם זושא לוריא, דיין דחסידי ויזניץ.
רמ"ז נולד ברומניה, עת גרה שם משפחת בית אביו, בשנת תרפ"ט. אביו כיהן כרב בעיירה קטנה בשם אדמוש. בבחרותו, לאחר מאורעות השואה אז נהרג אחיו שלמה הי"ד, חזרה משפחתו לארץ ישראל, אל עיר הקודש טבריה.
כאן, בארץ ישראל, נסע ללמוד בישיבת ויז'ניץ, בצל קדשו של בעל האמרי חיים, ומני אז, דבק בחצר הקודש ויז'ניץ. והיה האמרי חיים מתבטא בפני אביו, עליו ועל אחיו, חמשה חומשי תורה שיש לך - שוים יותר ממליונים.
רבי משולם זושא לוריא לצידו של האדמור מויז'ניץ
אחר שנסמך להוראה על ידי הגר"ש וואזנר, נתמנה על ידי האמרי חיים לכהן כאב"ד של חסידי ויז'ניץ בבני ברק,] תפקיד אותו נסע למעלה מיובל שנים. ומני אז, היו מתיעצים איתו החסידים, והאדמורים לדורותיהם בכל ענין של הלכה. גם תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים של ויז'ניץ היו באים להיבחן אצלו בהלכה.
בתקופה האחרונה חלה, ואתמול כאמור נפטר. ללווייתו שהתקיימה אמש, קרא האדמו"ר מויז'ניץ לכלל חסידי ויז'ניץ ובחורי הישיבות שלה, להשתתף בלוויה.

על משפחת לוריא מצפת, כבר כתבנו בעבר, וכעת נתמקד ביחוס אבותיו של רמ"ז.
  • אביו, רבי אהרן יוסף לוריא, נולד בצפת בשנת תרנ"ד, ולמד בישיבותיה, בבחרותו כאשר נסע אביו לרומניה, נצטרף אליו, ואף שם למד בישיבה,

יום חמישי, 12 בינואר 2017

רבי צבי דוד הלוי אב"ד קראקא


היום מלאו מאה ושמונים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי צבי הירש דוד הלוי אב"ד קראקא. רבי צבי דוד נולד כפי הנראה בלבוב, מקום מגורי אביו באותם ימים. בצעירותו נתמנה לאב"ד שבערשין, ולאחר זמן מה נסע לקראקא להיות עזר לאביו בעניני הרבנות.  לאחר פטירת אביו נתמנה לראש בית דין בקראקא, ואחר כך נתמנה לרב ואב"ד על מקום הגאון רבי משה שלמה זלמן, שנתקבל לאב"ד קראקא, ואף נשא דרשה בבית הכנסת הישן בעיר, אך לבסוף נשאר בווארשא, ומשכך, זכה רבי צבי דוד לישב על כסאו של אביו ברבנות.

בספר עיר הצדק כותב עליו, כי כפי המסופר עליו מבני דורו, היה אהוב מאד בעיני שרי בעלי פקודות העיר, אשר נהיתי לעיר חפשית בימיו, כי ידע למצוא חן בעיניהם על ידי דרכיו הנעימים, וקיבל את כל האדם בסבר פנים יפות. זכרו בכתבים כמעט ולא נמצא, רק בכמה מקומות ספורים, בשו"ת ברית אברהם [תקנות עגונות סימן ס"ד]. מכתבו אודות אתרוגי קארסקי שהובאו מאיטליה, שנתברר שיש בהם הרכבה, מוזכר בספר אגודת אזוב דף ל"ה. גם בספר מעלות היוחסין, מזכירו ראז"מ ואף קוראו מחותני, ומזכיר שדיבר עמו בענין המסורת בק"ק קראקא, שהרמ"א היה חתנו של רבי שכנא.
תמונת רבי צבי הירש דוד לוי מתוך ספרו של מ. בלבן, תולדות היהודים בקראקוב ובקאז'ימייז'.


כמו כן, יש ממנו הסכמות על כמה ספרים, [לא רבים], אחת מהם היא על ספר אבני קודש לרבי אברהם אליעזר דמשק, שהיה דיין עמו בבית דינו, ואף בהסכמה זו מזכיר את הסכמת רבי אפרים זלמן מרגליות, ושוב קוראו מחותני.

רבי צבי דוד נזכר אחרון בסוף רשימת "שמות הצדיקים מהנרשמים בלוח בקרית קראקא בחצר מות על בה"כ של הגאון הרמ"א זצלל"ה" שנדפסה בסוף מגילת איבה למברג תקצ"ט, ונדפסה מחדש עם הערות בסדרת מאמריו של אברהם יערי בתלפיות כרך ט חו' א-ב, עמ' 309. [כאמור, רשימה זו הועתקה בתקצ"ט, וסביר שאחר כך המשיכו והוסיפו בה את שמות הרבנים הבאים].

יום שבת, 7 בינואר 2017

הגאון הגדול רבי משה שפירא זצ"ל

ברוך דיין האמת.
בבית החולים הדסה עין כרם, נפטר במהלך השבת הגאון הגדול רבי משה שפירא, מגדולי בעלי המחשבה והמוסר בדורנו, לאחר מחלה קשה, ממנה סבל בחודשים האחרונים.
הגאון רבי משה נולד בפתח תקווה, לפני שמונים ושתיים שנה, לאביו הגאון הצדיק רבי מאיר יצחק שפירא. בבחרותו למד בישיבות אור ישראל, משם המשיך לישיבת פוניבז', ועל פי עצת החזון איש, נסע גם לירושלים ללמוד בישיבת חברון, כאן נתקרב גם למרן הגרי"ז מבריסק. 
בהגיעו לפרקו, נבחר כחתנו של הגאון רבי אהרן ביאליסטוצקי ראש כולל אהל תורה בירושלים. כבר בצעירותו הוכר כגדול בתורה, ובספר 'ימי שנותי' שכתב אחד מקרובי משפחתו רבי אפרים רוזינג ונדפס בשנת תשל"א, כתב אודותיו כי הוא לומד בכולל של הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין ועדיו לגדולות.
במהלך שנותיו נקרא להרביץ תורה במקומות רבים, בארץ ובעולם. תחילה באמריקה בישיבת בית בנימין לצדו של הגאון רבי שמחה שוסטל, אחר כך בארץ ישראל, בישיבת בית התלמוד, בישיבת אור שמח, בישיבת שב שמעתתא, ועמד בראשותו של כולל גדול מיסודה של קרן וולפסון. גם בקהילה היהודית במוסקבה, השקיע רבי משה רבות, בעיקר בישיבת תורת חיים.
רבי משה על ציון הגר"ח מוולאזין, צילם הרב רייכינשטיין 
אך עיקר גדלותו בא לידי ביטוי בשיעוריו הרבים בתורת המחשבה, והקבלה. שיעורו הקבוע בפרשת שבוע ביום חמישי משך אליו רבים וטובים. אך היו לו שיעורים קבועים במסגרות מצומצמות יותר, בהם הראה את כוחו הגדול בכל תחומי התורה. ועוד יבואו אחריו ויתארו את גדלותו הרבה, ואת שיעוריו בכל מקצועות התורה, בחריפות רבה, ועתה חסרנו כל זאת.
הלווייתו תצא מחר צום עשרה בטבת, בשעה אחת עשרה בצהריים, בשכונת רמת שלמה בירושלים.

וזה סדר יחוסו:
אביו הגאון הצדיק רבי מאיר יצחק שפירא מפתח תקווה, נולד בעשרה בטבת תרס"ה, בצעירותו למד בישיבה הקטנה בקעלם, ואחר כך נסע ללמוד בישיבת טעלז, ולאחר מכן עבר לישיבת סלבודקא, ונמנה על תלמידיו הקרובים של הסבא מסלבודקא, רוב ימיו הרביץ תורה לתלמידים צעירים בבתי ספר, כך למשל בבית ספר צייטלין בתל אביב, ומשיצא לגמלאות נתמנה לכהן כמשגיח בישיבת נחלת דוד בפתח תקווה, נפטר כ"ב טבת תשנ"ו. זוגתו מרת רחל לבית קרלינסקי.

יום שלישי, 3 בינואר 2017

רבי נפתלי הירצקא פרנקל זכר צדיק לברכה

הגאון רבי נפתלי הירצקא פרנקל חבר הבד"צ של העדה החרדית בירושלים, נפטר הלילה לאחר מחלה קשה.
רבי נפתלי נולד ביום כ' תמוז תרצ"ט בעיירה מאקאווא שבהונגריה, ונקרא על שם אבי זקנתו רבי נפתלי הרצקא הרצוג. אחר השואה עלה לארץ ישראל, ולמד בישיבת בית יוסף צבי בירושלים, ישיבתו של הגאון רבי ישראל משה דושינסקי. נשא לאשה את בתו של הגאון רבי יששכר דוב גולדשטיין רב דחוג חתם סופר וראש ישיבת כולל שומרי החומות בירושלים.
בהלכה, היה תלמידו של רבי יצחק יעקב ווייס בעל המנחת יצחק, ונתמנה על ידו להורות בבית ההוראה שעל יד העדה החרדית. אחר כן מילא מקום חותנו כרב קהילת חוג חתם סופר בירושלים, ומנהל הכולל שומרי החומות. בשנת תשס"ו נתמנה כדיין בבית הדין של העדה החרדית בירושלים. לאחרונה עבר אירוע מוחי, ואושפז כמה חודשים בבתי חולים, עד שנפטר הלילה, אור לה' טבת תשע"ז בבית החולים לניאדו בנתניה. מתורתו הביא לדפוס לפני שנים מספר, את ספרו אמרי בינה.

וזה סדר יחוסו:
אביו, רבי יהושע פרנקל ממאקאווא, נולד בדאראג בשנת תרנ"ז, נפטר ד' כסלו תשל"ב בירושלים. זוגתו מרת הינדא לבית וינברגר, נפטרה כ"ז תמוז תשמ"ז.
אביו, רבי אליעזר פרנקל, זוגתו מרת אסתר לבית הורוביץ.