יום שני, 30 באפריל 2018

רבי אהרן אב"ד לוברטוב


הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, מזכיר בספרו מעלות היוחסין את סבו רבי אהרן אב"ד לוברטוב,

וכך הוא כותב על אמו: "אביה הרב הגדול המפורסם מוה' אהרן ז"ל אבד"ק לובר".

אין לנו שום פרטים על קורות חייו, והמעט הידוע לנו אודותיו נלקח מתוך מספר מגילות יוחסין.

אבותיו,


בספר מעלות היוחסין הנ"ל כותב על יחוסו של רבי אהרן:

"בנו של הרבני המופלג הגביר הנכבד מוה' אליקים געציל ז"ל, שהיה מפורסם בעולם בצדקתו ובכשרון מעשיו, וראיתי כתב יד של הגאון מופת הדור מוה' יחזקאל לאנדא ז"ל שהזכירו בשבחו, שהיה נכבד מאוד, ונתחתן עם גדולי הדור כו'. ואשת אא"ז מה"ר געציל הנ"ל החסודה מ' חנה ז"ל, היא היתה אחותו של אא"ז מוה' שמואל לפאטינער".

את רבי אליקים געציל מלוברטוב כבר הזכרנו בעבר בבלוג, בעת שכתבנו על יחוסו של הגאון רבי יעקב מליסא בעל החוות דעת, הזכרנו שם את יחוסו למהרש"א, ואת יחחוס חותנו אל רבי אברהם ר' הירצקעס ואל המהרש"א והשארית יוסף.

הזכרנו באותו מאמר את צאצאיו של רבי אליקים געצל, א. בנו רבי אהרן דידן. ב. בתו אשת רבי יעקב משה אב"ד זבארוב אביו של רבי יעקב מליסא. ג. אשתו הראשונה של רבי מרדכי זאב אורנשטיין. על אלו יש להוסיף בן נוסף, ד. רבי צבי הירש רבינוביץ אב"ד מעזריטש, חותם של רבי יהודה לייב אב"ד שידלוב, ושל רבי יצחק אייזיק כץ בעל ברית כהונת עולם.

חותנו


בסוף ספר מעלות היוחסין נדפס קיצור מעלת היוחסין מנכד המחבר, ובו, הוא חוזר על כל הפרטים המופיעים בספר בקיצור, ולפעמים עם הוספת מספר פרטים.

ובחיבור זה, הוא מזכיר את רבי אהרן ומכנהו בשם הגאון מוה' אהרן ראבינאוויטש ז"ל אבד"ק לובערטוב, וכותב עליו כי היה חתן "הגאון המפורסים מוה' יעקב אבד"ק שארובקה שחיבר ס' דרשות ופשוטים בכ"י ונמצא כעת בבראד. בהגאון החסיד מוה' משה ז"ל מטארטשין בהרב הגאון מוה' מנחם מענדיל ומנחתו כבוד בקרעמיניץ". יש לציין כי ראז"מ מזכיר בהקדמת בית אפרים, קושיא שראה בכתבי זקינו רבי יעקב זה. ונזכר גם בכתב היחוס של רבי משה נחום ירושלימסקי, ומזכיר לו בן נוסף בשם רבי דוב בעריש שמילא את מקומו כאב"ד שארובקא.

צאצאיו


·         הזכרנו לעיל, וגם במאמר על רבי יעקב מליסא, כי בתו המפורסמת של רבי אהרן, היא מרת דבורה אשת רבי מנחם מאניש מרגליות אב"ד גריידינג וויטקוב, הוריו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי ואחיו רבי חיים מרדכי מרגליות אב"ד דובנא בעל השערי תשובה, ועוד שלושה אחים להם.

·         בן נוסף לרבי אהרן, הוא רבי דוד אשר מילא את מקום אביו כאב"ד לובר, ומובא על ידי הראז"מ בהקדמת ספרו בית אפרים חלק או"ח.

·         בן נוסף הוא, רבי יהודה אביו של ר' אליקים המילזהאגי מחכמי ומשכילי ברודי, ומחבר ספר ראביה. [שמו המלא הוא אליקים געצל על שם זקינו רבי אליקים געצל מלוברטוב הנ"ל].

·         בת נוספת היא אמו של רבי יעקב אב"ד לוברטוב, אשר מילא את מקום זקינו ודודו ברבנות. רבי יעקב זה היה חותנו של הרה"ק רבי יצחק יואל מליניץ הראשון, בנו של הרה"ק רבי גדליה מליניץ בעל התשואות חן. מקור מידע זה הוא בקונטרס ערך אבות, שחיבר רבי יהושע העשל רבינוביץ בן לשושלת אדמורי ליניץ, ונדפס בראש ספרו תורת אבות על מסכת אבות. אמנם, יש לציין כי בהמשך יחוס המשפחה, כתב רבי יהושע העשל מעט בשינוי, לדבריו, רבי אהרן מלובר היה בן האשה חנה בת הגאון הר' אליקים געציל מלובר. ולעיל ראינו בכתביו של ראז"מ כי אמנם חנה היתה אמו של רבי אהרן, אך היא היתה אשת רבי אליקים געצל ולא בתו.

לזהותו של רבי יעקב אב"ד לוברטוב


הזכרנו את בן בתו של רבי אהרן - רבי יעקב אב"ד לוברטוב. אם כי עדיין לא ידועה לנו זהותו המדוייקת, אך זה ודאי שהוא אינו רבי יעקב סגל לנדא אשר חתם כאב"ד לוברטוב, על הסכמה על ספר בית פרץ מיום י' תמוז תקי"ד, וכן ביום י"ד חשוון תקט"ז על ספר פרת יוסף לבעל הפרי מגדים. רבי יעקב זה היה בנו של רבי אברהם לנדא, ואחיו של רבי חיים לנדא אב"ד פודקאמין, ראש חכמי הקלויז בברודי.

אך כאמור, ודאי שהוא אינו רבי יעקב מלוברטוב אשר היה חותנו של רבי יצחק יואל מליניץ, כי הוא נמצא בלוברטוב, בתקופה הרבה יותר מוקדמת. שהרי רבי יצחק יואל מליניץ נולד רק בשנת תקנ"ג לערך, ולא מסתבר שהיה חתנו של רבי יעקב לנדא אשר היה מבוגר ממנו בשנים רבות כל כך. זאת ועוד, בשום מקור אודות רבי אברהם לנדא וצאצאיו, לא נזכר כי הם מצאצאי רבי אהרן אב"ד לוברטוב. ועוד בה שלישיה, על רבי יעקב לנדא אב"ד לוברטוב, נמסר כי הוא חתנו של רבי משה רוטנבורג אב"ד המבורג. ועל רבי יעקב אב"ד לוברטוב חותן רבי יצחק יואל מליניץ נמסר כי הוא חתנו של רבי לוי הגדול אב"ד ליניץ.

אם כן, עדיין איננו יודעים מיהו אבי רבי יעקב אב"ד לוברטוב אשר היה חתנו של רבי אהרן רבינוביץ אב"ד לוברטוב.

יום שלישי, 12 בדצמבר 2017

מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל

בבית החולים מעייני הישועה נפטר הבוקר הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן, ראש ישיבת פוניבז' לציעירים, ראש כולל פוניבז', ראש ישיבת ארחות תורה, וראש מועצת גדולי התורה של דגל התורה. בן מאה וארבע שנים היה בפטירתו.
נולד בעיר בריסק, שם גדל על ברכי אביו, ולמד בחיידר ובישיבה שבעיר. לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, נסע לשווייץ, שם שהה במשך שנות המלחמה, וכך ניצל. שם גם נשא לאשה את רעייתו תמר, לבית קורנפלד, ממשפחת אדמורי גור.
בעלותו לארץ ישראל, למד שנים מספר בכולל לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה, אחר מכן נבחר לעמוד בראשות ישיבה לצעירים של תנועת צא"י בכפר סבא. לאחר מכן נקרא לבני ברק על ידי הרב כהנמן, מני אז, כאמור, כיהן כראש הישיבה קטנה דפוניבז', ועמד בראשות הכולל אברכים דפוניבז'.
ביום כ"ה סיון תשס"ב נפטרה רעייתו תמר.

וזה סדר יחוסו:

  • אביו, רבי נח צבי שטיינמן, נולד בשנת תרמ"ה לערך. היה מלמד דרדקי בבריסק, וגבאי בית הכנסת חברת לויה, וכמו כן היה ממונה מטעם הקהילה לבדוק את כשרות העירוב בכל יום שישי. זוגתו מרת גיטל לבית גיברונובסקי, נישואיהם נערכו בשנת תרס"ט.
  • אביו, רבי ראובן דוב שטיינמן, זוגתו מרת טעמא בת ר' יעקב לייב. צאצאיהם: א. רבי נח צבי שטיינמן הנ"ל. ב. מרת נחמה אשת ר' אליעזר שטיימן מויסוקי. ג. ר' פסח שטיינמן. ד. ר' מנדל שטיינמן.
  • אביו רבי אריה יהודה שטיינמן מטערספאל. מלבד בנו רבי ראובן דוב, היה לו בן נוסף והוא, רבי אברהם משה שטיינמן אב"ד קלעוואן, רא"מ נולד בשנת תרט"ו ונסמך להוראה מגדולי הדור, תשובה אליהו בשו"ת אור גדול, סי' מ"ח, ובשו"ת מהרש"ם. מצאצאיו בארצות הברית.
  • יתכן שהוא לייב שטיינמן שנפטר בכ"ד ניסן תרס"ו, בעיר בריסק, בן 94 שנים, ושם אביו וואלף.

רבי נח צבי הנזכר, היה חתנו של
  • רבי משה אליהו גיברונובסקי, מתלמידי ישיבת וולוזין, שם למד בחברותא עם רבי איצל'ה פונביז'ר. נפטר צעיר לימים. זוגתו מרת עלקא גרונא, היתה צדקת גדולה מאד, והיתה לומד כל היום ספרי מוסר ומדרש. צאצאיהם: א. מרת פראדל. ב. מרת פרומא. ג. רבי אשר חיים גיברונובסקי נהרג בשואה בלא שהותיר אחריו צאצאים. ד. מרת גיטל פייגא הנ"ל. אחת מן האחיות הנ"ל, פרומא או פראדל, היתה אשתו של בן דודה רבי שלמה חיים גורפינקל מו"ץ דק"ק קאמניץ על מקום זקינו דלהלן.

רבי משה אליהו גיברונובסקי הנזכר, היה חתנו של
  • רבי שלמה חיים וויצנבלום מו"ץ ומגיד מישרים דק"ק קאמניץ. נפטר צעיר בשנת תרכ"ו בווארשא,

יום חמישי, 19 באוקטובר 2017

ראש ישיבת קול יעקב רבי יצחק דזימיטרובסקי זצ"ל




בשלהי יום החיתום - הושענא רבא, ולפני כניסת יום שמחת תורה, נפטר בבית החולים בירושלים, הגאון הגדול רבי יצחק דז'ימיטרובסקי, מראשי ישיבת קול יעקב. בפטירתו נעקרה מן עולם הישיבות דמות קמאית, של אחד מגדולי העילויים אשר עוד בילדותו למד לצידם של גדולי עולם.

ואלו תולדותיו של רבי יצחק: נולד בכפר סבא, ביום כ"ז ניסן תרצ"א, עוד לפני היותו בן עשר נכנס ללמוד בישיבה המקומית בכפר סבא, ואחרי שנתיים, נסע ללמוד בישיבת לומזה בפתח תקווה, והוא אך בן אחת עשרה וחצי שנים. בשנת תש"ט נוסדה ישיבת באר יעקב, מספר שנים לאחר מכן נקרא רבי יצחק לכהן כמגיד שיעור, והוא עוד לפני נישואיו.

בשנת תשט"ו נשא רבי יצחק לאשה את בתו של ראש ישיבת קמניץ בירושלים, רבי יעקב משה ליבוביץ, וקבע את מקום מגוריו בירושלים. שנים מספר כיהן כר"מ בישיבת אמשינוב, ושנים נוספות כיהן כמגיד שיעור בישיבת קמניץ. בשנת תשל"ד נתמנה למסור שיעורים בישיבת קול יעקב, תפקיד בו נשא עד סוף ימיו, כשבמקביל כיהן אחר הצהריים כראש כולל קארלין סטולין ללימודי חושן משפט. בשנים האחרונות נחלש, וחלה, עד לפטירתו ביום הושענא רבא לעת ערב, וכך עת עם ישראל מתכונן לחגוג את יום סיום הקריאה בתורה, נסתיימה לה תורת חייו של הגאון רבי יצחק.
כאמור, גם את יחוסו של רבי יצחק אשר היה מצאצאי בעל המחבר שפת הים, וממשפחות ענפות, ניתן לקרוא בגליון המתפרסם באתר פרינט מייל.

יום שני, 18 בספטמבר 2017

המשגיח רבי אליעזר גינזבורג זצ"ל


בשבת שעברה, שבת פרשת כי תבוא, י"ח אלול תשע"ז, נפטר הגאון הצדיק רבי אליעזר גינזבורג משגיח ישיבת פוניבז'.

המשגיח נולד בבני ברק לפני ששים ושמונה שנים, מילדותו גדל בפוניבז', בה כיהנו אביו וסבו בתפקיד המשגיח. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את נכדת מרן הסטייפלר, בת לחתנו רבי שלמה ברמן. בשנת תשמ"ה לאחר פטירת אביו, נתמנה לכהן כמנהל רוחני בישיבה, על פי בקשת הסטייפלר. ומני אז, ניצב בחזית המזרח של ישיבת פוניבז', כמשגיח ומנהל רוחני. למעלה משלושים שנה, מסר ועדים ושיחות לבחורי הישיבה, אשר העריצוהו וראו בו בבואה לדמות זקינו הגדול רבי יחזקאל לוינשטיין.

בשבוע האחרון לקה בליבו, ואושפז במצב קשה בבית החולים, תפילות רבות נישאו לרפואתו בהיכלי הישיבות, ובפרט בישיבת פוניבז', ובשבת קודש, הלך לעולמו. בהלווייתו שיצאה במוצאי שבת מהיכל הישיבה, הספידוהו ראשי הישיבה ורבניה.
את יחוסו ויחוס זקינו המשגיח רבי יחזקאל הלוי לוינשטיין, ניתן לראות במאמר המלא, המופיע באתר פרינט מייל.