יום רביעי, 5 באוקטובר 2016

רבי דוד הכהן רפופורט בעל המקדש דוד


אמש, ביום ב' דראש השנה, מלאו שבעים וחמש שנה לפטירתו של הגאון המופלא רבי דוד הכהן רפופורט ר"מ דישיבת ברנוביץ, ובעהמ"ח ספר מקדש דוד וספר צמח דוד. בשער ספריו, נכתב כי רבי דוד הוא צאצא לגאון מוילנא ולרבי עקיבא איגר, ולמעשה, חיבורו הראשון צמח דוד, הוא על חידושיו של זקינו, רעק"א. אולם, בספריו לא נכתב היחוס המלא. במאמר זה, נפרט אי"ה את יחוסו, רק נקדים תחילה, מעט מתולדותיו.

רבי דוד הכהן רפופורט, נולד בשנת תר"ן בעיר הגדולה מינסק, בצעירותו למד בבתי מדרשות בעירו מינסק, ואחר מכן נסע ללמוד בסלבודקא, כאשר נאלץ אביו לעזוב את מינסק, ועבר לדאנציג, תחילה שהה עמו מעט, אך לאחר מכן, החליט לחזור ולגלות למקום תורה, אל מדינת ליטא, תחילה ישב ללמוד בעיר ווילנא, אך שם לא מצא את אשר חפץ כי לא היתה שם די ריתחא דאורייתא כאשר הורגל בסלבודקא, ועל כן בא לישיבת פוניבז', וכעבור שנתיים, הצטרף אל הלומדים בכולל בית ישראל בסלאבודקא, שנקרא לימים כולל קובנא. ועסק שם במשך שלש שנים בסדר קדשים, ולפי תקנת המוסד, היתה חובה מוטלת על כל חבר וחבר להעלות את חידושיו על הכתב. והמובחר שבהם, הדפיסו מכספי הכולל, הלא הוא ספרו צמח דוד. ולפי גירסא נוספת שקראתי, היה זה תנאי שלו, לפני שהסכים לבוא לכולל, שידפיסו עבורו את חיבורו שהיה בכתב יד.

בשנת תרפ"ח, עוד בהיותו בחור, נקרא רבי דוד לכהן כר"מ בישיבת אהל תורה בברנוביץ, בראשותו של הגאון רבי אלחנן וסרמן, ונחשב לאחד מטובי מגידי השיעורים בליטא. בשנת תרצ"א נשא לאשה את מרת פרומה לבית גריגנראס. כאשר פרצה המלחמה והישיבה גלתה ממקום למקום, גלה עמהם הרב, תחילה לוילנא, משם לטרוקי, ולסמילישוק, כאשר הוא ממשיך בהגדת השיעורים. ביום השבת, י"ט סיון תש"א, באו אל הישיבה סוכני הנ.ק.וו.ד. ועצרו את רבי דוד, הוא נשפט ונשלח לעבודת כפיה במחנה ריכוז נידח בשם מיז'וויז'-גורסק, סמוך לגבולות פינלנד. מחמת שסירב להתגעל במאכלות אסורות, ואף סירב לבשל עבורו גריסים בקדירה בלתי כשירה, לקה במחלת מעיים קשה, והוצרכו לאשפזו בבית החולים של המחנה, זמן קצר לאחר בואו לשם. ביום שני של ראש השנה תש"ב, אחרי ששמע תקיעות שופר, קרבה שעתו, והוא קרא לשני יהודים שחלפו על פני מיטתו, ויאמר, "במטותא היו עדים למותי, לבל תישאר זוגתי עגונה... כך הוא הדין...".


בנים לא היו לו, וזרעו המה התלמידים, וחידושי תורתו בספריו.

ספרו צמח דוד, חובר על ידו בצעירותו, ובו עסק בעיקר בתשובות וחידושי הרעק"א. וספר מקדש דוד על ענינים מסדר קדשים, פיעטרקוב תרפח.

יום שישי, 23 בספטמבר 2016

הגאב"ד רבי משה אריה פריינד


בס"ד

יום שישי ערב שבת קודש פרשת כי תבוא כ' אלול התשע"ו, יומא דהילולא של הגאון הצדיק רבי משה אריה פריינד גאב"ד העדה החרדית בירושלים עיה"ק.

עשרים שנה מלאו מפטירתו של הגאון רבי משה אריה פריינד, במאמר זה כהרגלנו, נתמקד באילן היוחסין שלו, אך תחילה מעט מקורותיו.

רבי משה אריה נולד בהוניאד, שם שימש אביו כרב, למד בישיבות הונגריה, ונשא אשה, ונולדו לו בנים ובנות. כבר בצעירותו נתפרסם כמורה הוראה מובהק, ואף נתמנה על ידי אביו לעמוד בראשות הישיבה בקהילתו – הוניאד. בימי השואה האיומה, נהרגה אשתו ושמונת ילדיו, הי"ד.

אחרי המלחמה שימש לפרק זמן קצר כרב בעיר סטמר, ולאחר זמן קצר עלה לארץ ישראל, וקבע מושבו בירושלים. כאן שימש כראש ישיבת ייטב לב, דחסידי סאטמר. בשנת תשל"ט נתמנה כדיין וכראב"ד בבית הדין של העדה החרדית בירושלים, וכאשר נפטר הגאב"ד רבי יצחק יעקב ווייס בעל המנחת יצחק, נתמנה רבי משה אריה על מקומו כגאב"ד, והנהיג את העדה החרדית בעיר. שבע שנים מילא תפקיד זה, עד שהלך לעולמו כאמור, ביום כ' אלול תשנ"ו. לאחר המלחמה, נשא רבי משה אריה אשה, ולאחר מכן אשה נוספת, אך מהן לא נולדו לו צאצאים. מתורתו נדפסה סדרת ספרי עטרת יהושע, חידושים על הש"ס, ודרשות על חומש בראשית נדפסו עוד בחייו, והשאר לאחר פטירתו.

ואלו ילדיו שנהרגו בשואה: ברוך, חוה, זאב, אברהם יהושע, פראדל, מנשה, ישראל, מיכאל. נהרגו עם אימם בילא בת רבי ברוך, ביום ב' סיון תש"ד

וזה סדר יחוסו,

אביו, רבי ישראל פריינד גאב"ד הוניאד, מילא את מקום חותנו כאב"ד בהוניאד, נפטר ביום א' אדר תש"ב, ומנוחתו בעיר הוניאד. זוגתו מרת שרה נהרגה על ידי הנאצים ביום י"ג סיון תש"ד.

אביו, רבי אברהם יהושע פריינד אשר את תולדותיו ויחוסו פרטנו בהרחבה לפני ארבע שנים, עת מלאו שמונים שנה לפטירתו.



רבי ישראל פריינד הנזכר היה חתן

רבי זאב וואלף גולדברגר אב"ד הוניאד מחסידי צאנז ושינאווא, נפטר כ"א אב תרע"א, זוגתו מרת פערל טאבא לבית לייכטאג

אביו, רבי ברוך וזו' הינדא לבית גליקליך

יום שני, 5 בספטמבר 2016

הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל

בחיפה נפטר הערב רבי שאר ישוב הכהן, או בשמו המלא רבי אליהו יוסף שאר ישוב הכהן, בנו של הרב הנזיר, רבי דוד הכהן זצ"ל.
זו לנו העת להזכיר את יחוס משפחתו.
כבר הארכנו בהרחבה, ביחוס הוריו של רבי שאר ישוב. את יחוס משפחת אביו, העולה ומשתלשל, עד לרבי רפאל הכהן אב"ד המבורג - וכלשונו של הרב שאר ישוב עצמו, בהקדמת הספר משנת הנזיר: "לא הכל יודעים כי אבי מורי זצ"ל התייחס בן אחר בן לגאון רבי רפאל הכהן רבן של קהילות אה"ו. הוא ראש המשפחה. היה חוזר על זה בכל פעם באזני משפחתו, היה מכבד את כל ספריו, ומחקר ספריו. היה רגיל לחזור בכל פעם: דעו לכם שאתם בן אחרי בן, צאצאי רבי רפאל הכהן מהמבורג".  - פירטתי במאמר אילן יוחסין לבית אביו של הרב הנזיר, שפרסמתי לרגל מלאות ארבעים שנה לפטירתו, לפני ארבע שנים.
וגם את יחוס משפחת אמו, מרת שרה בת רבי חנוך העניך אטקין ראב"ד לוגא, הזכרתי במאמר הרב הנזיר רבי דוד כהן.

כעת אם כן, נותר לנו רק לסקור את משפחת חותנו.
רבי שאר ישוב הכהן, היה חתנו של,
רבי רפאל חיים שמשון גולדשטיין, נשיא הסתדרות הרבנים בארצות הברית, מייסד ומנהיג הקהילות וארגוני היהדות הנאמנה בארה"ב, מקימם של מוסדות תורה וחינוך עליונים בישראל ובארה"ב. נפטר כ"ד טבת תש"ל. כתביו על התנ"ך ופרקי אבות, נדפסו באנגלית, כינויו באנגלית היה הרברט ש. גולדשטיין. זוגתו היתה מרת רבקה לבית פישל.
אביו, רבי יוסף יעקב גולדשטיין.

רבי חיים גולדשטיין הנזכר, היה חתנו של,
רבי ישראל אהרן פישל, או בכינויו המפורסם, הארי פישל.

יום רביעי, 24 באוגוסט 2016

רשימת שאלות מן הקוראים - ה

  • בספר ישרש יעקב כותב,
"שמעתי מר' פלטיאל, בנו של הגביר המפורסם החסיד ר' נטע טשעסנער מק"ק וואלאדאווע, ור' פלטיאל הוא גיסו של אדמו"ר מסלאנים זצ"ל".
האם ידועים פרטים נוספים על ר' פלטיאל, וכיצד היה גיסו של האדמו"ר מסלאנים?

  • רבי אדוני'הו קראוס, בסוף חלק ג' של ספרו אדני היד החזקה, כותב כי אשת רבי יוסף זאקס מלייפציג, היתה קרובת משפחה של רבי ישראל סלנטר.
האם ידועים פרטים נוספים על משפחה זו, וקשריה לרבי ישראל ליפקין מסלנט?

  • גיסו של רבי אברהם הלל גולדברג, רבו של כפר פינס, [ומלפנים בפתח תקווה, מגיד שיעור בירחי כלה, יליד העיר סקידל פלך גרודנא]. רבי אריה טהורי שהוציא ספר 'הגות והגיגים' כותב בהקדמת ספרו, שאביו - הוא חמיו של רבי אברהם הלל גולדברג הנ"ל - רבי אלעזר פינחס טהורי [טורק] ז"ל יליד בריסק, סיפר לו כי הם מצאצאי המלבי"ם זי"ע.
יש לציין כי רבי אלעזר פינחס היה יתום מאביו מגיל 9, אז עלתה אמו האלמנה מרת רייזל לירושלים.
האם ידועים פרטים נוספים על רבי אלעזר פינחס, והקשר למשפחת המלבי"ם?